הדוקטור ירד לכנס מקצועי באילת, ואני והילדים הצטרפנו אליו לסופשבוע. בהמלצת חנה רדו מסלונה, עצרנו בדרך להפסקה טעימה בלשה – מאפייה מתוקה במצפה רמון (ממש ליד האנגר אדמה למי שמכיר). מומלץ ביותר!

בהמשך התעכבנו גם במצפור הנהדר שבראש המכתש. לא לוותר! אם יהיה לכם מזל אולי תזכו לפגוש כמה חברים שישמחו עד מאוד את הילדים.

וכמובן שאפשר גם לעשות קצת התעמלות על הדרך.

עוד שעה ורבע, ואנחנו בחי-בר יטבתה. למרות שאתם כבר ממש ממש קרובים ורוצים להגיע למלון באילת, כדאי להקדיש שעה למקום הקסום הזה.

טיול ספארי של כחצי שעה, פגישה מלבבת במיוחד עם יען, עוד חצי שעה רגלית באזור הטורפים – והלאה לאילת.

ואם כבר הגענו לאילת בחורף – הרי יש בה מזג אוויר פשוט מושלם לריצה. בדף המסלולים הזה תוכלו למצוא כמה המלצות שלי לריצה באילת, שנכתבו אחרי הכנס בשנה שעברה, שבו התארחנו במלון הנסיכה. הפעם התאכסנו במלון דן הוותיק והטוב, ואני הסתפקתי במסלולים קצרים יחסית.

ריצה אחת על הטיילת, דרך קניון מול הים וימינה (צפונה) עד שדה התעופה המקומי וחזרה – עם סיבוב קטן נוסף לכיוון ירדן – סגרה את ריצת ה-5K שתכננתי לבוקר הראשון.

בבוקר השני יצאתי שוב לטיילת אבל הפעם פניתי אחרי הגשר צפונה לאורך הלגונה המלאכותית, התפתלתי באופן אקראי לגמרי בין המלונות, הגעתי עד לאייס-מול, וממנו לכיוון ירדן, סביב האגם הקטן שמול החוף הצפוני ובחזרה לטיילת. הבעיה היחידה באזור הזה היא שקליטת ה- GPS לא רציפה ולא אמינה (לפחות לא ב-RunKeeper שלי). עדיף לרוץ לפי זמן.

ואחרי כל זה – לא מגיע לי משהו נחמד לארוחת הבוקר לדעתכם?

 

בקיצור – אין כמו אילת בחורף! רק תמשיכו לרוץ, ואחר כך נראה…