אז למה דווקא 42?
למספר הזה יוחסו משמעויות רבות בהיסטוריה, בתרבות ובספרות. כל חובבי המד"ב שקראו את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה בוודאי מחייכים לעצמם עכשיו, שהרי הם יודעים היטב מהי המשמעות של המספר התמים הזה; יש הטוענים כי אדאמס בחר דווקא את המספר הזה בגלל שימוש קודם שעשה בו הסופר הנערץ עליו – לואיס קרול (בספר ציד הסנרק); גם חובבי הקבלה בוודאי נזכרים באחד משמותיו של אלוהים – השם של מ"ב אותיות – שהקבלה מתייחסת אל מי שיודע אותו כאל בעל כוחות מיוחדים; אומרים לי גם שעל פי האנתרופוסופיה, גיל 42 הוא השלב שבו נולד החלק הרוחי שבאדם.
באופן אישי המספר 42 מהדהד בחיי כבר שנים: סיימתי את התיכון במחזור מ"ב, המספר מופיע בת"ז של בן זוגי, במספר הטלפון שלנו, במספר הדירה ועוד. בגיל 42 גם התפטרתי מההוראה באקדמיה ויצאתי לדרך חדשה.
יש בוודאי עוד משמעויות למספר הזה, אבל בשביל קהילת הרצים יש לו רק משמעות אחת: ריצת מרתון. הריצה שכל רץ חובב מסתכל אליה בעיניים כלות ושואל את עצמו – האם גם אני אצלח אותה אי פעם?
ובגלל זה גם קוראים לבלוג הזה אמא רצה. ידעתם שאמא בגימטריה = 42?
** ואם ממש אהבתם את אמא רצה ואתם מוכנים גם לתרום לבלוג מבחינה כספית, אתם מוזמנים להיכנס לחשבון המופיע כאן למטה, ולתרום 42 ש"ח. מהסכום הזה תגבה חברת PayPal כ- 3 ש"ח, והשאר יגיע ישירות אליי. מבחינתי תהיה זו הבעת אמון גדולה, שתאפשר לי להוציא לפועל כמה רעיונות וחלומות שיש לי לגבי הבלוג הזה (ובהזדמנות זו – תודה ענקית לאלה שכבר לחצו ותרמו. שימחתם את לבי – כל אחד ואחת מכם).
קריאה מהנה וריצה קלה! אמא רצה
