סיכום 2013: לרוץ לספר לחבר'ה

שבועיים הייתי חולה. לא רצתי ולא כתבתי. לא על ריצה בכל אופן. ובזמן שלא רצתי ולא כתבתי על ריצה, היה לי הרבה זמן לחשוב. האם אני לא כותבת בגלל שאני לא רצה? או אולי אני לא רצה בגלל שאני לא כותבת? מי פה הביצה ומי התרנגולת? האם אני רצה בשביל שיהיה לי על מה לכתוב בבלוג? ואז אם אני…

לרוץ מהלב – ביקורת ספר

על הספר של ד"ר עמי שינפלד קראתי לראשונה בשוונג. הוא יצא בערך באותו זמן שבו החלטתי לפרסם כאן בבלוג את הספר שלי 42 סיבות לרוץ בגרסה אלקטרונית. אם לומר את האמת, קצת קינאתי בו על התעוזה להוציא את הספר שלו לאור בדרך הקונבנציונלית, אבל בלבי ידעתי שבשבילי זה לא הצעד הנכון כרגע. בכל מקרה, בהזדמנות…

לנשום בספירה לאחור

אי שם ב- 2010, כשרק התחלתי לרוץ, גיליתי מרוץ מקומי קטן וחביב ברעות. מרוץ פארק המים ה-17 היה המרוץ הראשון שלי. חשבתי לרוץ 2 ק"מ, אבל כשהגעתי גיליתי שבעצם יש רק מקצה של 3 ק"מ לבוגרים (אז עוד לא הבנתי שאני יכולה לרוץ במקצה הילדים ולאף אחד לא יהיה אכפת). אז רצתי. בלי בגדי ספורט,…

להקשיב לגוף (או לפחות לילדים שלך)

מרוץ מודיעין – מה אפשר להגיד עליו? יש לו היסטוריה בעייתית של ארגון חובבני, מסלול שמשתנה מדי שנה ולא מאפשר ליצור מסורת קבועה, חוסר הבנה של העירייה בנוגע לשאלה למה בכלל היא מקיימת את המרוץ הזה, חולצות ברמת הפדיחה, מים ברמת הבצורת ועוד היד נטויה. על המרוץ הזה כמשל להעדפה של הצטיינות בספורט על פני…

טופ 8 – בלוגים מומלצים על ריצה

אם אתם פה, סימן שאתם אוהבים לקרוא בלוגים שעוסקים בריצה. כמו הרבה בלוגרים, גם אני אוהבת לקרוא בלוגים של אחרים – אבל לא את כולם. הרבה בלוגים מתמקדים יותר מדי בענייני צרכנות. לפעמים זה באמת מועיל, אבל כמה סקירות על נעליים חדשות כבר אפשר לקרוא? בדרך כלל אני מעדיפה את הבלוגים האישיים, אלו שהכותבים אותם…

פוסט מצולם: מרוץ הנשים הראשון שלי

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על ההתלבטות אם להשתתף במרוץ לנשים בלבד. ובכן – עשיתי זאת. השתתפתי במרוץ הנשים בהרצליה. האמת? מרוץ הוא מרוץ הוא מרוץ. לא יכולה להגיד שהרגשתי משהו אחר לחלוטין מבכל מרוץ אחר שהשתתפתי בו… אבל בכל זאת, הנה כמה דברים מיוחדים שראיתי שם: 

מישהי באה לרוץ איתי?

אני אוהבת לרוץ לבד. אם לומר את האמת, בבית שבו חמישה ילדים בנזוג וחתול, הריצה בשבילי היא כמעט ההזדמנות היחידה במשך היום להיות לגמרי לבד. אבל מרגע שהתחלתי להשתתף במרוצים עממיים גיליתי שאני אוהבת גם לרוץ ביחד. ודווקא את הביחד ההמוני והאנונימי הזה, זה שנותן תחושת קהילה ושותפות, אך בלי ה"דביקות" שנלווית לעתים לקבוצות אינטימיות…

Summer is coming

למרות שאני טיפוס של ריצות בוקר, נראה שאאלץ לעבור צד לזמן מה. סיבה טובה אחת לעשות את זה: Summer is coming, ואני ממש לא מסוגלת לקום כל כך מוקדם. בשש וחצי כבר חם, לעזאזל! מה – לקום בארבע? אין מצב. בטח לא כשהסטודנט סיים את הסמסטר, שני הטינאייג'רס יצאו לחופש גדול, ושני הקטנים צפויים להצטרף אליהם בעוד עשרה…

לאן את רצה?

איך הפסקתי לשנוא נשים שרצות בפארק, והתחלתי לרוץ בעצמי…