אין לי מושג אם דויד גרוסמן רץ בזמנו הפנוי. מה שבטוח זה שמבין הסופרים שאני מכירה את יצירתם, הוא מבין את נפש הרצים טוב מכולם. זה התחיל בסיפור הפותח את קובץ הסיפורים הראשון שפרסם, רץ, סיפור שמתאר ריצת לילה הזויה משהו של חייל הנמלט מיחידתו. זה המשיך כמובן עם מישהו לרוץ איתו המופלא, שבו…

עוד לפני שאהבתי לרוץ, אהבתי ספרים. כל תחום חדש בחיי אני חוקרת קודם כל בעזרת המילה הכתובה. באנגלית יש אינספור ספרי ריצה. אם תיכנסו למדור Running Books באמאזון תוכלו למצוא שם ספרים על כל נושא שבעולם – סיפורי חיים של רצים מפורסמים, מדריכים לריצה בכל מיני שיטות אימון, נשים רצות, איך להפוך מבטטת-כורסא לרץ מרתון…

מאז שהתחלתי לרוץ, כל שיר תמים נראה לי פתאום כמו שיר שבעצם מדבר על ריצה. לא באופן המטאפורי של המילה – ריצה אחרי הישגים, הריצה המטורפת של אמהות עובדות ממטלה למטלה וכו' – אלא על ריצה ממש. יש המון דוגמאות. הנה, למשל, קטע משיר מאוד מוכר של מוקי, לא רואה ממטר:

מחזה בשלוש מערכות, פרולוג ואפילוג. פרולוג (שזה אומר הקדמה בעברית. אבל אני בכל זאת ד"ר לספרות…): בשנת 2011 השתתפתי בפעם הראשונה במרוץ גזר. לא התכוננתי כמו שצריך ואפילו לא בדקתי פרופיל גבהים. על החוויה הטראומטית שלי משם אתם יכולים לקרוא כאן. ב- 2012 חשבתי שאני מוכנה טוב יותר. עשיתי אימוני עליות, רצתי בשמש ובחום – ובכל…

אם הגעתם לכאן במקרה – שמחה שבאתם! האתר בהקמה ויעלה לאוויר בקרוב. בינתיים תוכלו להירשם לעדכונים במייל בצד שמאל.  

פוסט-טראומה ממירוץ גזר: מה זה העליות האלה לעזאזל?

איך הפסקתי לשנוא נשים שרצות בפארק, והתחלתי לרוץ בעצמי…