לא הגזמנו קצת?

צונאמי של תמונות רצים מאושרים הציף את הפיד שלי אחרי מרתון תל אביב. איך כל זה משפיע על מי שאינם חלק מקהילת הרצים?

מרוץ ה-10 ק"מ הראשון שלי

בגיל ארבעים התחלתי לרוץ. במשך שנים הייתי מסתכלת במבט עוין על כל בחורה שרצה בפארק. אם היא רק הולכת – מילא, אפשר אפילו לחייך אליה. אבל אם היא ממש רצה – איזו קנאה! ואז – משהו קרה. בלי שהרגשתי משהו השתנה. יום אחד אחותי אמרה לי: "מה את מקנאה באלו שמצליחות לרוץ ומקטרת בלי סוף? פשוט רוצי!" "אם הייתי…

מרתון טבריה

היה לי חלום. לרוץ חצי-מרתון בטבריה. רק בעיה קטנה הפריעה: מסתבר שאין בטבריה מקצה חצי. רק מרתון שלם. אבל אני לא רוצה לרוץ מרתון שלם. רוצה לצאת מטבריה, העיר הגדולה של ילדותי, ולהגיע עד עין גב – הקיבוץ שבו נולדתי, גדלתי וחייתי עד גיל 21 – וזהו. 21.1 ק"מ סמליים עבור 21 שנים. עם כל…

לרוץ בתחתונים

מרוץ התחתונים מתקיים זו השנה השלישית, במטרה לקדם את המודעות לצורך בגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. אם אתם מעל גיל 50 – רוצו להיבדק! הנה – אפילו השף המפורסם חיים כהן חושב ככה: אז החלטנו לרוץ למטרה טובה, ונרשמנו למרוץ. מסתבר שהגימיק של לרוץ עם זוג תחתונים מעל מכנסי הריצה (רעיון שיובא אלינו מחו"ל…

ריצה למטרה טובה

שני מרוצים שבהם גם תשלמו סכום סביר בהחלט, וגם תתרמו למען מטרות חשובות. 

עונת המרוצים: 5 טיפים לפני הרשמה למרוץ

עונת המרוצים בפתח. אם השתתפתם בעבר במרוץ כלשהו, הרי שבקרוב יתחילו לצוץ בתיבת המייל שלכם הזמנות לאינספור מרוצים שמתקיימים ברחבי הארץ. אז איך תדעו באיזה מרוץ לבחור? ואיך תצילו את עצמכם מעומס גדול מדי? לפני כחמש שנים, כשרק התחלתי לרוץ, התלהבתי מאוד ממרוצים. נרשמתי לרבים מהם, ומצאתי את עצמי רצה מדי סופשבוע ממרוץ למרוץ, מתוך…

ילדים רצים מהלב

על ריצה עם ילדים, ועל מרוץ מומלץ במיוחד. אחרי שכבר מתרגלים לרוץ מרחקים ארוכים, צריך כל הזמן למצוא יעדים חדשים: מרוץ עם נוף שעוד לא רצתי בו, מסלול עם עליות מאתגרות יותר, מרוץ לנשים בלבד, מרוץ שטח אתגרי במיוחד – צריך להיות יצירתיים. כשראיתי את ההרשמה למרוץ גזר, שבו כבר רצתי שלוש פעמים, חשבתי לעצמי…

לנשום בספירה לאחור

אי שם ב- 2010, כשרק התחלתי לרוץ, גיליתי מרוץ מקומי קטן וחביב ברעות. מרוץ פארק המים ה-17 היה המרוץ הראשון שלי. חשבתי לרוץ 2 ק"מ, אבל כשהגעתי גיליתי שבעצם יש רק מקצה של 3 ק"מ לבוגרים (אז עוד לא הבנתי שאני יכולה לרוץ במקצה הילדים ולאף אחד לא יהיה אכפת). אז רצתי. בלי בגדי ספורט,…

להקשיב לגוף (או לפחות לילדים שלך)

מרוץ מודיעין – מה אפשר להגיד עליו? יש לו היסטוריה בעייתית של ארגון חובבני, מסלול שמשתנה מדי שנה ולא מאפשר ליצור מסורת קבועה, חוסר הבנה של העירייה בנוגע לשאלה למה בכלל היא מקיימת את המרוץ הזה, חולצות ברמת הפדיחה, מים ברמת הבצורת ועוד היד נטויה. על המרוץ הזה כמשל להעדפה של הצטיינות בספורט על פני…

דיאטת מרוצים

בערך שנה אחרי שהתחלתי לרוץ ברצינות, גיליתי את עולם המרוצים. נרשמתי בזהירות למרוץ מקומי קטן, אחר כך למרוץ ארצי עצום, ולאט לאט התאהבתי בקונספט. בשנה האחרונה סבלתי מתופעה חמורה ביותר – בולמוס מרוצים: כל הרשמה שנפתחה משכה את לבי, מהמרוצים ההמוניים והגדולים ביותר, ועד למרוצי שדה קטנים במקומות שלפני כן לא ידעתי כלל על קיומם… מיהרתי להירשם…

פוסט מצולם: מרוץ הנשים הראשון שלי

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על ההתלבטות אם להשתתף במרוץ לנשים בלבד. ובכן – עשיתי זאת. השתתפתי במרוץ הנשים בהרצליה. האמת? מרוץ הוא מרוץ הוא מרוץ. לא יכולה להגיד שהרגשתי משהו אחר לחלוטין מבכל מרוץ אחר שהשתתפתי בו… אבל בכל זאת, הנה כמה דברים מיוחדים שראיתי שם: 

מישהי באה לרוץ איתי?

אני אוהבת לרוץ לבד. אם לומר את האמת, בבית שבו חמישה ילדים בנזוג וחתול, הריצה בשבילי היא כמעט ההזדמנות היחידה במשך היום להיות לגמרי לבד. אבל מרגע שהתחלתי להשתתף במרוצים עממיים גיליתי שאני אוהבת גם לרוץ ביחד. ודווקא את הביחד ההמוני והאנונימי הזה, זה שנותן תחושת קהילה ושותפות, אך בלי ה"דביקות" שנלווית לעתים לקבוצות אינטימיות…

לפעמים פחות זה יותר

לאחרונה שמתי לב לתופעה קצת מביכה. מצאתי את עצמי מתנצלת על כך שנרשמתי רק לעשרה קילומטרים במרוץ כלשהו. לפני רגע (שלוש שנים למעשה) עוד השווצתי לאנשים בעיניים נוצצות על כך שנרשמתי למרוץ הראשון שלי למרחק שלושה קילומטרים בפארק המים רעות, ודווקא עכשיו – כשמאחוריי כבר שתי ריצות של חצי-מרתון – אני זזה באי-נוחות כשאני נאלצת…

חמש עצות למארגני מרוץ המכביה ה-20

השבוע רצתי 10 ק"מ במרוץ המכביה ה-19. האמת היא שבהתחלה נרשמתי לחצי-המרתון, אבל בגלל כל מיני סיבות החלטתי לרדת מזה ולרוץ את המסלול הקצר יותר. בסך הכול היה מרוץ חביב, ובדרך כלל אני לא מאלה שמחפשים את הליקויים בכל מקום, אבל הנה כמה נקודות למחשבה עבור אלה שיארגנו את המרוץ בפעם הבאה. במכביה ה-20 בשנת…

סבא, אני והמכביה הבאה

השנה 1932. בחור צעיר בשם חיים ברלין – שלימים יהיה סבא שלי – חי לו חיים נוחים ונעימים בריגה, בירת לטביה. פה ושם משחק כדורגל בנבחרת מקומית, קצת לומד עברית, מתחיל להיות מה שקראו אז בלי יותר מדי מורכבות "ציוני". חושב על עלייה לארץ ישראל, אבל האנגלים שולטים בה כרגע, וההגירה אליה אינה חוקית (או…

אחורה פנה

ניסיתי, ניסיתי מאוד, להילחם ברוחות, לא סיפרתי עד כמה… אבל אחרי שבועיים שבהם הכרחתי את עצמי לרוץ בערב – אני עושה אחורה-פנה. נכון, יש מרוצי לילה עכשיו ורציתי להכין את הגוף לקראתם. נכון, חם נורא כבר בשש וחצי-שבע. אבל אני כנראה בכל זאת טיפוס של בוקר. ריצות הערב לא הסתדרו עם שום דבר – לא עם העייפות…

גשם של מרוצי לילה

חודש יולי מתקרב, ומארגני המרוצים מורידים עלינו גשם סוחף של מרוצי לילה. הבעיה היחידה: יש בארץ כמה גופים שונים המפיקים את אירועי הריצה, וככל הידוע לי אין בשום מקום רשימה אחת שתרכז את כל המידע באופן מסודר. כדי שלא תתבלבלו, וכדי שאולי תצליחו להחליט מראש לאיזה מרוץ אתם רוצים להירשם, ניסיתי לעשות סדר בבלגן: 

Summer is coming

למרות שאני טיפוס של ריצות בוקר, נראה שאאלץ לעבור צד לזמן מה. סיבה טובה אחת לעשות את זה: Summer is coming, ואני ממש לא מסוגלת לקום כל כך מוקדם. בשש וחצי כבר חם, לעזאזל! מה – לקום בארבע? אין מצב. בטח לא כשהסטודנט סיים את הסמסטר, שני הטינאייג'רס יצאו לחופש גדול, ושני הקטנים צפויים להצטרף אליהם בעוד עשרה…

פעם שלישית – גזר!

מחזה בשלוש מערכות, פרולוג ואפילוג. פרולוג (שזה אומר הקדמה בעברית. אבל אני בכל זאת ד"ר לספרות…): בשנת 2011 השתתפתי בפעם הראשונה במרוץ גזר. לא התכוננתי כמו שצריך ואפילו לא בדקתי פרופיל גבהים. על החוויה הטראומטית שלי משם אתם יכולים לקרוא כאן. ב- 2012 חשבתי שאני מוכנה טוב יותר. עשיתי אימוני עליות, רצתי בשמש ובחום – ובכל…

שמחת המרוצים הקטנים

יש משהו אדיר ואנרגטי בטירוף בהשתתפות במרוצי ענק מרובי משתתפים. לעמוד על קו הזינוק במקצה ה-10 ק"מ במרתון תל-אביב עם עוד כמה אלפים, ואחר כך לזרום עם כל ההמון הזה במעלה רחוב אלנבי, דרך שדרות רוטשילד ועד הסיבוב בחזרה לשפת הים – זו באמת חוויה מיוחדת במינה. הלב מתרחב מהתרגשות ומשמחה על כך שהצלחנו להיות…