אחרי כמעט 60 ימים של מסע מחוף לחוף בארצות הברית, מסע שבו חרשנו את כבישי אמריקה ממיין שבצפון-מזרח דרך בוסטון, וושינגטון, שיקגו, הפארקים הגדולים של יוטה, וגאס, סן פרנסיסקו ומה לא – הגענו סוף סוף ללוס אנג'לס שבמערב. אחרי חודשיים של טבע מהמם, התגעגעתי קצת לנוף העירוני ובעיקר לחנויות ספרים. נכנסתי לחנות ענקית של ברנס-אנד-נובל (הסטימצקי של האמריקאים, רק שכמו כל דבר אצלם, זה מגיע בגודל XXXXL) ושוטטתי בין המדפים. 

ידעתי שאין לי אפשרות לקנות משהו בעצם, כי בעוד 4 ימים אנחנו עולים לטיסה פנימית מ-LA לניו-יורק, ועם כל ציוד הקמפינג שעלינו אנחנו בבעיית משקל קשה, אבל כשתנקלתי "במקרה" במדף ספרי הריצה, לא התאפקתי וקניתי את Eat & Run המפורסם של סקוט ג'ורק, שאליו נחשפתי בפעם הראשונה בנולדנו לרוץ המעולה של כריסטופר מקדוגל, ומאז אני עוקבת אחרי דף הפייסבוק שלו.

שבוע מאוחר יותר, בניו יורק המדהימה, הקנייה הזו השתלמה בגדול. שניים מהילדים נהיו חולים פתאום, ובעוד בן-הזוג מטייל עם השניים הבריאים ברחובות העיר ומפדל בשבילי הסנטרל-פארק, אני התנדבתי להישאר בדירת ה-Airbnb הקטנה שלנו מעל רחוב של חנויות ומסעדות הודיות, החולים ישנו, ואני שקעתי בקריאת הספר המרתק של ג'ורק.

הספר מתחיל בתיאור השתתפותו של ג'ורק באולטרה-מרתון המפורסם של Badwater ב-2005, מסלול שנחשב לאחד הקשים בעולם ומתקיים בעמק המוות במדינת קליפורניה. 21 הפרקים הבאים מוקדשים כל אחד למרוץ כלשהו שג'ורק השתתף בו החל מ-1980 ועד 2010, אבל למעשה משולבים בהם סיפורים על חייו בכלל. אני בטוחה שההנאה הגדולה שלי מהספר הושפעה גם מכך שזה עתה עברתי בחלק גדול מהאזורים שבהם ג'ורק רץ באימונים ובמרוצים, ולכן הכול היה מאוד מוחשי בשבילי.

כמו הרבה אחרים, ג'ורק התאהב בריצה למרחקים ארוכים לגמרי במקרה. זה התחיל מנער שמשתתף בנבחרת הסקי של ביה"ס במינסוטה, פשוט כי אין לו כסף לקחת חלק באף אחת מקבוצות הספורט האחרות והנחשבות יותר. הריצה היתה רק דרך לשפר את הכושר הגופני. במקביל הוא מספר על חייו כילד לאמא שחלתה בגיל צעיר מאוד בטרשת נפוצה, ואיך המחלה שלה השפיעה עליו.

ציר אחד בספר הוא ציר הריצה – ההתמודדות עם שגרת אימונים, תחרויות ושלל אתגרים שכל רץ מכיר וקיימים בכל ספרי הריצה באשר הם. הציר המיוחד של ג'ורק הוא זה המתייחס למעבר שלו מילד למשפחה של ציידי ואוכלי בשר, מי שהתפריט שלו – כמו של הרבה אמריקאים – כלל בעיקר פחממות, חלבונים, שומנים והמון בשר, לטבעוני שניזון מירקות, פירות ודגנים.

המהפך הזה לא קרה בבת אחת. הוא הושפע גם ממחלתה של האם ומכל מיני מחשבות שעלו בו בעקבות זאת על הקשר שבין תזונה לבריאות, וגם ממפגשים אקראיים עם דמויות שונות בחייו, שמהם למד לאט לאט לוותר על מוצרים מסוימים ולהחליפם באחרים.

ג'ורק הפך למייצג הבולט ביותר של טרנד הריצה הטבעונית, אם כי חייבים להגיד לזכותו שהספר מאוד לא מסיונרי מהבחינה הזו. הוא לא מנסה להטיף לנו לבחור בדרך הטבעונות, אלא רק משתף בתהליך האישי שלו. הסיפורים שלו על התמודדות עם קושי (בריצה ובחיים בכלל) בהחלט מעוררים השראה ולדעתי יעניינו גם קוראים שאינם רצים.

בסוף כל פרק יש מתכון טבעוני למנות שהוא ממליץ לאכול לפני, אחרי או במהלך ריצות ארוכות. זה גימיק נחמד, אם כי באופן אישי אני לא בשלנית כך שלא התרגשתי במיוחד מהבונוס הזה. תוכלו למצוא שם למשל מתכונים לגרנולה תפוח-קינמון, פנקייק תותים מ-8 דגנים, משקה אנרגיה ירוק לפני האימון, גואקמולה, בורגר עדשים ופטריות, לחם-פיצה לריצות ארוכות ועוד.

בקיצור: מומלץ ביותר. ומחכה עדיין למו"ל האמיץ שיתרגם את הקלאסיקה הזו לעברית.

עוד ספרי ריצה מומלצים: כאן.

בא לכם גם לכתוב בלוג? אני פותחת סדנה בשם: בלוג נולד.

מוזמנים להתרשם ולהירשם.