בשקט בשקט, נוצר לו עמוד חדש בבלוג ושמו: איך התחלתי לרוץ?
והיום הוא יוצא לאור, עם הסיפור הראשון של אחד מכם, הקוראים!
על מה מדובר? הנה – תראו:
לאורך השנים שבהן אני רצה, שמתי לב שהדבר שהכי מעניין אותי הוא איך פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא רץ –
ומתחיל לרוץ…
סיפורי איך התחלתי לרוץ הם גם אחד הדברים שנותנים הכי הרבה מוטיבציה לאנשים אחרים, שרוצים להתחיל לרוץ
ולא יודעים איך לעשות את זה.
את הסיפור שלי כתבתי כבר פה, ואם לא קראתם – אתם מוזמנים!
כאן תוכלו לקרוא סיפורים אישיים של אנשים שבחרו להתחיל לרוץ, התאהבו, ומאז הם לא מפסיקים…
חלקם עשו את זה אחרי משבר בחיים, חלקם מתוך רצון לרזות או להיכנס לכושר, ולחלק זה קרה כמעט במקרה.
אחרים התחילו לרוץ מתוך תחושה שמשהו חסר בשגרת היומיום שלהם – משהו שהריצה, כנראה, מצליחה להשלים.
יש לכם סיפור מעניין?
1. כתבו את הסיפור שלכם בקובץ וורד (עד 500 מילים).
2. צרפו פרטים אישיים בסיסיים.
3. הוסיפו תמונה בגודל מלא (מומלץ. אבל בתנאי שזכויות היוצרים הן שלכם).
4. שלחו לי את הקובץ למייל: anatshapira@gmail.com
אני אעשה הגהה על המסמך (בכל זאת, אני עורכת… לא יכולה בלי זה), ואפרסם את הסיפור שלכם כאן!
(אגב, את האיור המקסים של האישה הרצה מצאתי בלוח שנה יפהפה שרכשתי. ציירה אותו רחל סטולרו חיים. נכון מהמם?)
רשימת הסיפורים:
הסיפור של עמרי: ותודה לבוס הממהר…
הסיפור של אורן: אני שונא לרוץ!
הסיפור של שרית: רוצי! את יכולה!
הסיפור של אסתר: עניין של החלטה
הסיפור של ליאת: היום בו השתנו חיי
רוצים שהסיפור הבא יהיה שלכם? קדימה! רוצו על זה!
אמא רצה 