בשיטוט מקרי ב- Yes VOD בקטגוריית דוקו-אקסטרים, בין שלל סרטים על אנשים מוזרים שקופצים מצוקים או רוכבים על אופנועי-שטח, נתקלתי בסרט מעורר ההשראה רצי המדבר. הסרט מלווה חבורה של רצים שהחליטו לרוץ במשך שנה אחת בארבעה מרוצי אולטרה-מרתון, המתקיימים במדבריות ברחבי העולם: בצ'ילה, בסין, בסהרה שבמצרים ובאנטרקטיקה. בסך הכול הם ירוצו 1000 ק"מ.
הסרט מפגיש אותנו עם חבורה לא קטנה של רצים יוצאי דופן, אבל הוא מתמקד בעיקר בארבעה: ריקי, אמריקאי בן 30+ שחי כבר כמה שנים בלונדון, וחלם תמיד להיות ספורטאי מקצועי; סמנתה, סטודנטית אוסטרלית בת 20+ שרוצה לעשות משהו שונה לפני שהיא מצטרפת ל"מרוץ העכברים" של בני גילה; דייב, אירי בן 50+ שהתחיל לרוץ בגיל מבוגר לאחר שצפה במרוץ שעבר במקרה במקום מגוריו; וטרימיין, בריטי בן 40+ ששירת בעירק, אב לשני מתבגרים שאשתו נפטרה מסרטן והוא מנסה להתמודד עם האבל בעזרת הריצה. המיוחד בחבורה הזו הוא שלא מדובר בספורטאים מקצוענים, אלא בסתם אנשים מן השורה, כמוני וכמוכם, שהחליטו לעשות משהו מיוחד עם אהבת הריצה שלהם. כמו שאומר אחד מהם בסרט – סתם לרוץ מרתון נראה לי צפוי ושגרתי מדי. כולם עושים את זה (באמת?).
כביכול, זה סרט על אנשים מטורפים. אבל למעשה זה סרט על אנשים רגילים לגמרי. אלא שהם מצליחים להביא את עצמם לקצה גבול היכולת – ועוד להמשיך לרוץ אחר כך. הקאות, שלפוחיות, פציעות, חום נורא של 42 מעלות או קור מקפיא של מינוס 24 מעלות – שום דבר לא ישבור אותם. המצלמה מלווה אותם ברגעי המשבר הקשים ביותר וגם ברגעי האושר והנחמה. היא מלווה אותם ברגעי הבדידות, שבהם כל רץ עומד לבדו מול הקשיים, וגם ברגעים שבהם נוצרות חברויות אמיצות במהלך המסע הארוך שלהם בעולם.
אם אהבתם את המרוץ של פלאנגן ואת נולדנו לרוץ המצוין, או אם השתתפתם בדיוק בישראמן נגב ויש לכם עודפי אדרנלין – אין ספק שתאהבו גם את הסרט הזה. אולי לא תרשמו אחרי הצפייה בו למרוץ במדבר גובי בסין, אבל לפחות תהיה לכם חצי-נחמה כשתקומו בחמש וחצי בבוקר ותנסו להיזכר למה בכלל עזבתם את שמיכת הפוך: סמנתה, דייב, ריקי וטרימיין סבלו הרבה הרבה יותר… אז מי אנחנו שנתלונן?
והנה הטריילר:
אמא רצה 