שבועיים הייתי חולה. לא רצתי ולא כתבתי. לא על ריצה בכל אופן. ובזמן שלא רצתי ולא כתבתי על ריצה, היה לי הרבה זמן לחשוב. האם אני לא כותבת בגלל שאני לא רצה? או אולי אני לא רצה בגלל שאני לא כותבת?
מי פה הביצה ומי התרנגולת?
האם אני רצה בשביל שיהיה לי על מה לכתוב בבלוג? ואז אם אני לא רצה, הרי זה סוג של רמאות לכתוב על זה כאילו שאני כן… את לא יכולה להיות אמא רצה אם את לא רצה! (מה???)
או שאולי אני כותבת את הבלוג כדי שתהיה לי סיבה טובה לרוץ? וגם: אם אפסיק לרוץ, אצטרך להפסיק לכתוב על ריצה? בקיצור – בשנה האחרונה הריצה והכתיבה נהיו כרוכות זו בזו באלפי קשרים עדינים וסבוכים, שקשה להתיר אותם כמעט כמו שקשה לכם לשחרר את הקשרים בחוטים של האוזניות.
המסקנה, ככל הנראה, היא בערך כזאת:
כשאני רצה באופן קבוע אני כל כך מאושרת וגאה בעצמי, שאני ממש חייבת לרוץ ולספר לחבר'ה. שזה אתם, אגב, למקרה שלא שמתם לב. ואז יש לי מיליון ורבע דברים שאני רוצה לכתוב. לעומת זאת, כשאני לא מצליחה לרוץ כמו שהייתי רוצה – בגלל מחלה, או סתם תירוצים-לא-מספיק-טובים-כלשהם – אני רק מנסה לשבת בשקט בשקט בפינה, כדי שלא תשימו לב כמה אני מאוכזבת מעצמי.
אז מה אפשר להגיד לסיכום שנת 2013?
באפריל פתחתי את הבלוג והתחלתי לכתוב כאן מדי שבוע. לא תמיד עמדתי בזמנים, אני מודה. בהתחלה היו פה רק חברים שלי מהפייסבוק, בני משפחה ומכרים אחרים. לאט לאט התחילו לטפטף עוד ועוד קוראים. רצים ורצות שאין לי מושג בכלל איך הגעתם הנה, אבל אתם משמחים אותי כל כך בזה שבחרתם לבקר ולהישאר.
בסוף דצמבר הגענו כבר ליותר מ-500 עוקבים. בכל פעם שמערכת וורדפרס שולחת לי הודעה למייל (בזה הרגע הצטרף עוקב חדש לבלוג שלך, ומעתה הוא יקבל הודעה בכל פעם שתפרסמי משהו, איזה כיף!) – אני מיד מרגישה איך סף המוטיבציה שלי עולה. איך באותו רגע ממש בא לי לנעול את נעלי הריצה ולצאת החוצה. ולפעמים אני גם עושה את זה.
ולסיום – טקס חלוקת המדליות:
- הפוסט הנקרא ביותר השנה היה השוואת אפליקציות ריצה.
- הפוסט שזכה להכי הרבה שיתופים בפייסבוק היה את רצה בפארק (כמעט-כמעט עוקף אותו בסיבוב לרוץ מהלב).
- הפוסט שהכי נהניתי לכתוב היה הביקורת על נולדנו לרוץ.
אז שתהיה לכולכם שנה נהדרת, עם הרבה ריצות והצלחות חדשות. ברוכה הבאה שנת 2014 🙂
גם עם מקלות בגלגלים, גם אם כל השבילים עוד לא סלולים
וצריך לעבוד הרבה הרבה הרבה
מעוד שנה לעוד שנה, תצבע את התמונה
במשב של אוויר, בגשם קטן, במסמר ובקיר, בפריחת הפקאן…