אם אתם פה, סימן שאתם אוהבים לקרוא בלוגים שעוסקים בריצה. כמו הרבה בלוגרים, גם אני אוהבת לקרוא בלוגים של אחרים – אבל לא את כולם. הרבה בלוגים מתמקדים יותר מדי בענייני צרכנות. לפעמים זה באמת מועיל, אבל כמה סקירות על נעליים חדשות כבר אפשר לקרוא?
בדרך כלל אני מעדיפה את הבלוגים האישיים, אלו שהכותבים אותם לא רק אוהבים לרוץ, אלא גם יודעים לספר על זה לעולם בדרך ייחודית משלהם – ועדיף כמובן עם קצת הומור. ואגב – זה המקום שבו תמיד עולה השאלה: האם צריך להיות רץ מדופלם כדי לכתוב על ריצה – נגיד מישהו שכבר רץ לפחות מרתון אחד או שניים – או שיותר חשוב לדעת לכתוב יפה? (ברור שעדיף את שניהם, כמו במקרה של הרוקי מורקמי, יוסי מלמן, כריסטופר מקדוגל ועוד).
כצפוי, באנגלית ההיצע עצום ורב, אבל גם בעברית יש כמה בלוגים שאני אוהבת לבקר בהם מפעם לפעם. אולי בגלל ההבדלים בהקף של קהל הקוראים, רוב הבלוגים הטובים מחו"ל הם של בלוגרים עצמאיים, ואילו בארץ הם מתנקזים לתוך פלטפורמות ממסדיות יותר (בעיקר שוונג), שמן הסתם עוזרות להם להגיע לקהל רחב יותר. בקיצור, הנה רשימת הטופ 8 שלי – שמונה בלוגים שממש כדאי לכם לבקר בהם (הסדר אקראי לחלוטין. אני לא בעניין של כוכבים נולדים):
1. Running Circles Around theTurtles
בלוג אישי, מקורי וגלוי לב של בלוגרית בשם רובין, המכנה את עצמה The Turtle Runner. בראש הבלוג תמיד תמצאו את ג'ק וג'יל – שני הפייסרים שלה (שהם שני צבים כמובן). בגיל 39 אובחנה רובין כחולת סכרת, ובעקבות תהליך שעברה לאחר האבחון התחילה לרוץ ושינתה את כל אורח חייה. זה היה ב-2006, ומאז כבר הספיקה לרוץ במרוצים רבים, כולל חצי מרתון. מה שאני אוהבת אצלה זו הכנות, והאומץ לכתוב גם דברים לא כל כך מקובלים – כגון הפוסט הזה, שבו היא מזמינה את "הריצה" לשיחה מלב אל לב, ומסבירה לה שהיא לא באמת אוהבת אותה…
בחורה נמרצת ומצחיקה בשם ג'ני, שכותבת על חוויותיה בעולם הריצה. היא כל כך חדורת מוטיבציה ואהבה לריצה, שאם אתם בשבוע קצת עייף כדאי לכם מאוד להיכנס לבלוג שלה.
כי כמו שלימדה אותנו מזמן רונה קינן – אהבה – זה דבר מדבק…
3. It's Just One Foot in Front of the Other
בלוג יפהפה מבחינה ויזואלית, של בחורה אמריקאית המכנה את עצמה Shellyrm, שרצה בעיקר ריצות שטח של 50 ק"מ ומעלה. המון תמונות נהדרות של ריצות אולטרה במקומות מדהימים ברחבי ארה"ב. ממש מעורר קנאה. והשבוע היא פרסמה פוסט שבו עוד סיבה טובה לקנא בה – חלום שהתגשם: אחותה הצטרפה אליה לתחביב הריצה (רמז דק לאחיות שלי אם אתן קוראות את זה 🙂 ).
לכל מי שנוסע לחופשה בניו-יורק ולא יודע איפה כדאי לרוץ – הבחור החרוץ הזה החליט לחרוש את כל העיר ניו-יורק לאורכה ולרוחבה – פשוטו כמשמעו (תוכלו לראות את מפת 108 המסלולים שלו כאן). אמנם הבלוג של בריאן כבר לא פועל באופן סדיר, אבל גלריית התמונות שלו היא חוויה בפני עצמה, והנחישות שבמימוש הפרויקט מעוררת הערצה. אולי זה ייתן גם לכם רעיון לפרויקט מגלומני משלכם?
5. Half-Fast
בלוג מעולה של בלוגר מבריק בשם איאן, עם פוסטים משעשעים כגון 9 סוגים של מרוצים, פרודיות על תירוצים של רצים, העצה הטובה ביותר לרץ המתחיל, ומה שהכי שימח אותי – מחווה לד"ר סוס (משהו שגם אני עשיתי לא מזמן במקום אחר).
עד כאן תוצרת חוץ. ומה עם השוק המקומי?
נועה ברקת היא עורכת ספרים ויועצת ביוגרפית. למען הגילוי הנאות – לפני כעשר שנים היא הייתה העורכת של הספר הראשון שלי (אמא מניקה). עם פרוץ הפייסבוק גיליתי אותה שם, ולהפתעתי הרבה הסתבר שגם היא חוטאת בריצה, ואפילו בכתיבה עליה. הפוסטים שלה מאוד אישיים וכנים, כולל התמודדות אמיצה עם פציעות וקשיים, כמו גם עם שמחות קטנות ורגעים גדולים. קליל ונעים.
חה"כ ויו"ר הסוכנות לשעבר אברהם בורג כותב כבר כמה שנים תחת המטריה הגדולה של שוונג. הפוסטים מטפטפים בצמצום כמו הגשם בחורף הישראלי, אבל כל אחד מהם משובח ומומלץ (למשל הפוסט היפה הזה על מרתון טבריה).
עוד בלוג מצוין (שהיה פעם בשוונג ונהיה עצמאי) הוא זה של יעל שמש – רצה שהיא גם טבעונית. זה לא אומר שכל הפוסטים קשורים לטבעונות דווקא, אבל נקודת המבט שלה על החיים ועל הריצה תמיד מעניינת.
שכחתי מישהו ממש מעולה? רוצים להמליץ על הבלוגרים האהובים עליכם?
יש לכם בלוג ואתם רוצים להעיד על עיסתכם? כתבו לי כאן בתגובות.
אמא רצה 