לפעמים גם אנשים של מילים מוכרחים להודות שמישהו אחר הצליח לנסח בדיוק מושלם את המילים שהם בעצמם רצו להגיד.
אז השבוע אני מורידה את הכובע בפני מאיר גולדברג, שכתב לשרון חזיז וליאיר זיו (שגם הלחין) את השיר רצה בפארק:
שבע מחשבות בו זמנית / נקי את הראש, עברת כבר מספיק
ודי, לא את לא תשתני / נקי את הראששום דבר לא יקרה / ואם יקרה אז – מה אכפת לך
יהיה לך זמן גם לזה / יהיה לך את כל הלילהאת רצה בפארק / והעצים במקום
רצה, רצה בפארק / המגדלים במקום
רצה לאורך הנהר / בלי לחשוב על שום דברשבע מחשבות בלי תחתית / תורידי ממך
הכל מסתכם בתמונה משפחתית / תרשי לעצמךשום דבר לא יקרה / ואם יקרה אז – לא הלילה
יהיה לך זמן גם לזה / בינתיים – מה אכפת לךאת רצה בפארק / והעצים במקום
רצה, רצה בפארק / במקום לדרוך במקום
רצה לאורך הנהר / בלי לחשוב על שום דבר…
המסלול שאני הכי אוהבת בארץ הוא המסלול הפופולרי בפארק הירקון – מרמת החייל ועד בכלל. יש כמובן עוד המון מסלולים נפלאים (תראו למשל את ההמלצות המעולות של תלם יהב ב-Ynet, ויש גם המלצות שלי למסלולים פה למעלה בבלוג), אבל כשבא לי לנקות את הראש באמת אני תמיד חוזרת לפארק. אז לפני הריצה הארוכה של שבת, קחו לכם קצת זמן, שום דבר לא יקרה… ותראו שהכול באמת בסדר – העצים במקום, המגדלים במקום, הנהר תמיד זורם לכיוון הנכון. כל מה שנשאר לכם לעשות זה לשים מוזיקה טובה באוזניות ולהתחיל לרוץ, בלי לחשוב על שום דבר
אז שתהיה ריצה נעימה!
אמא רצה 