יש משהו אדיר ואנרגטי בטירוף בהשתתפות במרוצי ענק מרובי משתתפים. לעמוד על קו הזינוק במקצה ה-10 ק"מ במרתון תל-אביב עם עוד כמה אלפים, ואחר כך לזרום עם כל ההמון הזה במעלה רחוב אלנבי, דרך שדרות רוטשילד ועד הסיבוב בחזרה לשפת הים – זו באמת חוויה מיוחדת במינה. הלב מתרחב מהתרגשות ומשמחה על כך שהצלחנו להיות חלק מהקהל העצום-ורב הזה שהתכנס כדי לחגוג את אהבתו לריצה.

אבל יש שמחה אחרת לגמרי, המסתתרת בשקט ממש מעבר לפינה. זוהי שמחת המרוצים הקטנים. לאחרונה יצא לי להשתתף במהלך סופשבוע אחד בשני מרוצים מיוחדים כאלה – מרוץ רצים למענם, שהתקיים בפארק ענבה במודיעין, ומרוץ עיינות ה-2.

 

יום ששי בצהריים. מרוץ רצים למענם הוא יוזמה מקסימה של תיכוניסטית ממודיעין, שחברה אל אסף כושר קרבי ואל עמותת אתגרים, כדי לערוך אירוע התרמה למען קיום חוגי ספורט מיוחדים לילדים עם מוגבלויות. גם חניכי שבט אופק של הצופים בעיר התגייסו למטרה, וכך יכולתם לראות קהל צבעוני ותוסס, שמורכב בעיקרו מחניכי מועדון הכושר הקרבי, בני נוער מתנועת הצופים ואחרים, וקצת משפחות מקומיות מהעיר שאוהבות לרוץ או קשורות בדרך כזו או אחרת לעולמם של ילדים עם צרכים מיוחדים.

 

האווירה הייתה נהדרת. כולם רצו עם חיוך על הפנים, והנוף הנהדר של ואדי ענבה רק תרם לשמחה הכללית. החיילים והעוד-מעט-חיילים רצו את מסלול ה-10 ק"מ, נערים (ולהפתעתי גם נערות רבות!) והורים עם ילדיהם רצו 3 ק"מ, והוספת מסלול קצרצר של 800 מ' אפשרה אפילו לקטנטנים ביותר להרגיש חלק מהחוויה. זכינו לרוץ בטבע ממש – ריצת שטח שכמעט ולא קיימת כבר במרוצים גדולים – ובסופה חיכו לנו בשלווה הדינוזאורים הגדולים שהוצבו בפארק ואפילו קרטיבים בשלל צבעים וטעמים.

למחרת – שבת בבוקר. בכפר הנוער היפהפה עיינות מתכנסים כמאתיים רצים, למרוץ עיינות ה-2, שכולו תרומה למען ילדי וראייטי. בחדר האוכל של הכפר ממתינה לנו פינת קפה מזמינה, ולצידה כמה דוכנים למכירת תוצרת הכפר – דבש, ירקות אורגניים ועוד. וגם פינות יצירה והפעלה לילדים, כדי שלא ישעמם להם בזמן שההורים יוצאים לריצה של 10 ק"מ. חניכי כפר הנוער שותפים בכל פרט ופרט – החל מהכוונת המכוניות בכניסה לכפר, דרך הפעלת פינות היצירה לילדים, חלוקת מים לכל אורך המרוץ, עידוד בלתי פוסק וכמובן – רבים מהם השתתפו במרוץ, בין אם במסלול הארוך ובין אם באחיו הקטן בן ה-4 ק"מ. גם כאן הוסיפו לסיום ריצת 1.5 ק"מ בתוך הכפר עצמו, כדי לאפשר לדור הצעיר להרגיש שותפים ולרוץ כמו הגדולים.

באותו בוקר נדחה מרוץ הקפת התבור בשל גשם שוטף שפקד את האזור, ואילו אנחנו זוכים במזג אוויר מושלם – קר ומעונן, אבל ללא גשם בכלל. אמנם המסלול כמעט כולו מבוצבץ, ובקטעים מסוימים מלא שלוליות ובוץ חלקלק ממש, אך התוואי הנהדר בין השדות והמטעים בסביבה מפצה על הכול. בגלל הבוץ נאלצו המארגנים לקצץ מהמסלול המתוכנן קטע של כ-400 מ', מה שגרם כמעט לכל הרצים לשפר את הישגיהם בכמה שניות טובות:)

נקווה ששני המרוצים היפים האלה יהפכו למסורת ארוכת שנים.