גזר

מרוץ גזר נראה כמו הזדמנות נפלאה לריצת שטח, וגם קרוב מאוד לבית. אז נרשמתי, מה יכול להיות. כבר רצתי 10 ק"מ בתל-אביב, והפעם חשבתי שאוכל לשפר את השיא שלי. הכל נראה פסטורלי למדי: שדות ירוקים (האמת, חלקם כבר היו צהובים – אולי הייתי צריכה לשים לב לאות האזהרה הזה?); קצת כרמים; שדרת הדקלים המדהימה ביופייה ליד בית הרצל ביער חולדה; רוכבי אופניים נמרצים שמסתכלים עלינו, הרצים, בהתנשאות מסוימת – עד שאנחנו נסיים את ריצת ה- 10 ק"מ שלנו הם יגמעו עשרות קילומטרים; המארגנים החייכניים מחלקים לנו חולצות אדומות (ציפיתי שיהיו כתומות. גזר או מה?), ויש אפילו מידות של נשים. הכל נראה רגוע ומבטיח.

הקילומטר האחרון בשדרת הדקלים. צילום: מארק נומדר לשוונג

ואז – הזינוק. בהתחלה מסלול תמים: קצת ירידה, מישור נוח. הבעייה היחידה: אין אף מילימטר של צל לאורך הדרך. לא נורא, מתגברים. ילדים חרוצים מהמועצה האזורית מחלקים לנו מים בכוסות. אבל אחרי הק"מ השלישי בערך זה התחיל – עליה קטנה, ועוד עלייה, ואחר כך סיבוב ו- עוד עלייה! איפה הסתירו את כל העליות האלה? ולמה לא בדקתי את פרופיל הגבהים במפה? אחד אחד נושרים הרצים החובבים, והמרוץ מתחיל להיראות יותר כמו צעדה עממית. ואחרי הק"מ החמישי – עלייה כל כך תלולה ועוד בסיבוב! לא ראיתי כמעט אף רץ ששרד את העלייה האכזרית הזו. ולסיום-סיומת: הק"מ העשירי והאחרון של המרוץ גם הוא כולו בעלייה… אם לא הייתי יודעת ששני הקטנים שלי מחכים בציפייה בקו הסיום, הייתי פורשת ודי.

בסופו של דבר סיימתי את המרוץ, אבל עם הרבה הפסקות הליכה באמצע. שיפור זמנים לא היה שם. האכזבה הייתה גדולה. קולו הנוזף של הרוקי מורקמי נשף בעורפי: "לא באנו למרוץ בשביל ללכת". וכך, כתגובה פוסט-טראומטית למרוץ גזר, החלטתי להתמודד סוף סוף עם עליות. כשרק התחלתי לרוץ, בחרתי תמיד מסלולים בירידה. חשבתי שכך לפחות אצליח לרוץ – וזה יעודד אותי להמשיך וישפר את הכושר, ואז אוכל להתקדם. גם כשהתאמנתי כבר ל-10 ק"מ בת"א, עדיין מצאתי מסלולים מישוריים, עם שיפועים מתונים ביותר. שום דבר שאפשר לקרוא לו עלייה ממש.

ועכשיו – בחרתי לי מסלול מוצל בתוך השכונה ובכל ריצה אני מקפידה להגיע אליו. קילומטר שלם בעלייה, בלי זיופים ובלי ויתורים. והפרס הגדול: בסוף כל עלייה יש ירידה… בתקווה שעד מרוץ גזר הבא לא אפחד יותר מעליות. ומי יודע, אולי יום אחד אנצח גם את מסלול רכבת-ההרים של מרתון ירושלים 🙂

רוצים לדעת מה קרה בסוף? האם התגברתי על מרוץ גזר? התשובה כאן: פעם שלישית – גזר!

מרוץ גזר

מודעות פרסומת

תגובה אחת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s