הסיפור של שרית: רוצי! את יכולה!

אם בגיל הנעורים הייתי מתבקשת לכתוב מכתב לעצמי בגיל 40, סביר להניח שהייתי כותבת, בין השאר: אמא לשלושה או ארבעה ילדים, מורה לחינוך גופני, עובדת במרץ, אוהבת להיות בתנועה… בהכול הייתי צודקת, אבל לא הייתי מעלה על דעתי לכתוב שאני ארוץ. כן, ארוץ. אנעל נעלי ספורט ואצא לריצה, כשהמטרה היא 10 ק"מ, 15 ק"מ… שעה רצופה ואפילו קרוב לשעתיים רצופות של ריצה. זה בטח משהו שהיה קורע אותי מצחוק.

פעם, בהיותי אתלטית צעירה, ריצה הייתה עבורי אותה פעילות שהוגדרה "חימום", לפני אימון אתלטיקה קלה. אחרי ריצת חימום של 3-2 ק"מ הייתי מפורקת. לא הבנתי למה אני צריכה לרוץ כל כך הרבה, כשבעצם כקופצת לגובה מסלול הריצה שלי לעבר מזרון הקפיצה ולעבר הרף הוא קצר מאוד. ריצת החימום הייתה עבורי סיוט שלא יתואר.

אז נכון שאומרים שהצלחה בריצה מגיעה מהראש, אבל לא רק: יש צורך בבריאות תקינה, שיפור בכושר הגופני, ויכולת לעמוד בתכנית אימונים. הריצה בימנו אינה נחלתם של ספורטאים בלבד. היא תפסה את כלל האוכלוסיה, והפכה להיות ספורט שמושך אליו עשרות אלפים – סוליסטים (שרצים לבד), קבוצות, ובכל וריאציה אפשרית אחרת. נועלים נעלי ספורט ורצים.

עשרות אלפי הרצים במירוצים השונים מוכיחים שריצה הולכת ותופסת מקום של כבוד בשעות הפנאי שלנו ללא הבדל של גיל, מין ומצב משפחתי. אמהות לילדים, אנשי עסקים, מנכ"לים, אנשי חינוך – כולנו כמהים לעוד שעה פנויה ביממה וחושבים על השעה ה- 25 כדי להספיק עוד קצת, אבל לא מוותרים על אימון הריצה השבועי.

sarit1

(צילום: גל חכם)

ואני? פעם השתעשעתי במחשבה שבגיל 42 ארוץ מרתון… קילומטר לכל שנה. התחלתי לרוץ בגיל 40, כשחברתי מיכל ואני החלטנו "לעשות משהו" יחד. אז נרשמנו למירוץ נייקי, וגם למירוץ למיליון. במירוץ למיליון הוזמנו לאודישן הראשון ובזה זה הסתיים (הפסד שלהם). את מירוץ נייקי עשינו יחד, כשאנחנו חוצות יד ביד את קו הגמר.

השנה אני מתאמנת לקראת ריצת המרתון הראשונה שלי. מה שהביא אותי להחלטה הסופית לרוץ מרתון זה אירוע מוחי שאבא שלי עבר כמה ימים אחרי חצי המרתון הראשון שהשתתפתי בו. תל אביב 2014. הוא אפילו לא הספיק לראות את המדליה. במשך תשעה שבועות שכב רדום, מתנדנד בין חיים לחיים-שמעבר, ואמרתי שאם יתעורר ארוץ מרתון…

אז הנה אני מתאמנת למרתון – מרתון טבריה בינואר 2015 – והתכנון הוא שהוא יחכה לי על קו הסיום.

שרית כהן חכם, אמא לשלושה ילדים, נשואה לאלון, רכזת ספורט וחינוך בעמותת אקי"ם ישראל ב-15 השנים האחרונות, ובעלת סטודיו ספורטיבית לנשים.

(קישורים: דף הפייסבוק של שרית, והבלוג שלה במגזין המקוון סלונה)

sarit

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s